גם אני הופתעתי מהמסר שהתקבל החודש…
במסרים האחרונים נאמר לנו שאחרי תקופת המעבר שהיינו בה, אחרי כל העבודה הפנימית שעשינו וכל השינויים שחלו בנו, זה הזמן להתחיל לאסוף את עצמינו, לחזור לאט לאט למסלול, להתחיל מחדש עם הגרסה הטובה, החכמה והחזקה יותר של עצמנו.
בתקופה הזאת אולי לא היינו מאד אקטיביים, לא יזמנו, לא התחלנו הרבה דברים חדשים, אבל התכנסנו בתוך עצמינו, הבנו הרבה דברים, הגענו לתובנות, עשינו שינויים. העבודה הייתה פנימית. עשינו המון, גם אם אנחנו עדיין לא מודעים לזה.
ובלי קשר למה שעובר עלינו כרגע במדינה, התקופה שלפני פסח תמיד נחשבת לתקופה מאתגרת, היות וזוהי מעין תקופת הכנה להתחלה חדשה - ליציאה מ"עבדות לחירות". שהרי נאמר שהבורא החל לתכנן את בריאת העולם בחודש תשרי, אך רק בניסן היה מוכן לברוא אותו.
בתקופת "ההכנה" הזאת היקום מציב בפנינו כל מיני קשיים / התמודדויות, על מנת להעיר אותנו למה שמצריך תיקון ושינוי, שננקה מחיינו את כל מה שלא מתאים לנו יותר ושנכין את עצמינו לצאת אחרי פסח לחירות, להתחיל מחדש...
כמובן גם הניקיונות לפני פסח הם חלק מזה, הניקיון לא אמור להיות רק פיזי, אלא גם ניקיון פנימי, ניקיון כללי בחיים שלנו, של כל מה ומי שלא משרת אותנו יותר - חפצים, הרגלים, אנשים…
אז אם עברנו דרך, אם עשינו עבודה, אם אנחנו בחודש ניסן ובתקופה של צמיחה והתחדשות, מדוע שוב התקבל קלף שמדבר על עצירה, על מצב של קיפאון, כפי שהתקבל במסר של חודש נובמבר, קצת אחרי שפרצה המלחמה?
לצערי, הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו הוא שחס וחלילה שוב יקרה אסון כלשהו שיאלץ אותנו לעצור.
אולי הפעם חזית עם הצפון? אולי אסון טבע כלשהו? ואולי היקום פשוט מבין שרובנו עדיין לא בשלים לדבר
הזה שאנחנו רוצים?
הרי רק אחרי שבני ישראל היו כבר במדבר, חופשיים, הבורא הבין שבתת המודע הם עדיין עבדים, שהם עוד לא מוכנים להיכנס לארץ ישראל.
אם אני מחפשת זוגיות יציבה, ייתכן שעבדתי על אמונות מגבילות בתחום הזוגיות, אבל לא עבדתי על הערך העצמי, או לא התגברתי לגמרי על האקס.
אם הייתי רווקה הרבה זמן ופתאום נכנסתי לקשר רציני, אני צריכה לעבוד על ההסתגלות לסגנון חיים חדש, לסדר יום חדש, לחלוק דברים עם עוד מישהו… כי בתת המודע אני עדיין רווקה.
מה שזה לא יהיה, קבלו כל עיכוב בהבנה, אל תתייאשו ואל תתנו לזה לשבור אתכן, אל תתעקשו על כך שהדברים יקרו כאן ועכשיו, מכיוון שאנחנו כבר יודעות שלכל דבר יש סיבה.
זכרו שכל משבר רק מחזק ומדייק אותנו יותר ומקרב אותנו יותר למטרה שלנו. משבר שם אותנו במקום חלש, אך כאשר האגו נשבר הלב נפתח, כאשר הלב נפתח אנחנו יותר מתחברים לעצמנו, מקשיבים לקול הפנימי שלנו, ואז אנחנו יודעים יותר טוב מה מתאים ונכון לנו.
כאשר אנחנו יודעות לבטא מה אנחנו רוצות וצריכות, זם גם מה שאנחנו משדרות, וגם ליקום קל יותר לספק לנו את זה.
אחרי ה"עיכוב" הזה, נכנסות אנרגיות חדשות, צמיחה, פוריות, התחלה חדשה. פתאום הכל יתחיל להסתדר.
אבל זה לא באמת פתאום, זה בעקבות כל מה שעברנו, הדרך הארוכה, השינויים והעבודה הפנימית שעשינו.
זכרו שאחרי כל מסע מגיעים בסוף לארץ המובטחת.
מזכירה שהמסר הוא קולקטיבי, היו עם ראש פתוח וקחו ממנו את מה שרלוונטי לכן.
