3 השבועות הכבדים והנפיצים של בין המצרים הסתיימו עם צאת 9 באב, ושלשום, רק מספר ימים אחרי,
חגגנו את ט"ו באב, חג האהבה, עם אנרגיות קלילות וחיוביות.
שרשרת של אסונות ומאורעות קשים קרו בתקופה הזו לעם ישראל. כולל חורבן הבית.
פעמיים נחרב בית המקדש ב-9 באב בשל שנאת חינם.
אויבינו לא היו צריכים לעשות הרבה, רק להישען אחורה ולראות אותנו משמידים אחד את השני. כל צד היה בשלו, היה בטוח שהוא הצודק, סרב לשים את האגו בצד, היה עקשן והתבצר בעמדתו. כשהם הבינו סוף סוף שאין ברירה, שחייבים להתאחד נגד האויב, שכולנו אחים ובעצם באותו צד,
היה כבר מאוחר מדי...
לאחרונה ראינו בטלוויזיה את נאומו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה שמאיים על ישראל. הרבה יותר
קל לאיים על אויב כשהוא מצטייר כחלש, מפולג ולא מאוחד.
יש דברים שהם לא בשליטתנו, אך תמיד יש גם בחירה חופשית. בידינו הבחירה אם להתחבר לאנרגיות הכבדות והשליליות של ט' באב, או להתחבר לאנרגיות של חיוביות, אחדות ואהבת חינם.
מט' באב לט"ו באב... מוכנות?
