הייתה אצלי במפגש אישה מקסימה, שסיפרה שבתוך תוכה היא מודעת ליכולות שלה ויודעת שהיעוד שלה הוא לטפל באחרים, אך היא לא מבינה למה היא לא מצליחה להגשים את עצמה.
היא סיפרה שמגיל צעיר היא שומעת באוזן קולות ושמאז ומתמיד היו לה כל מיני כוחות. בשלב מסוים היא אפילו התחילה לראות בחלומות מתי אנשים מסוימים יסיימו את חייהם (כל מה שהיא ראתה אכן קרה). היכולת הזאת הבהילה אותה והיא ביקשה מהבורא שלא ייתן לה יותר לחלום כאלה חלומות ומאז הם באמת הפסיקו.
אומר לכן כך, אהובות - לא הבורא הוא זה שהפסיק את החלומות, לא הוא זה ששם את החסימה. היא בעצמה חסמה את היכולות שלה, היא וחוסר הביטחון שלה, היא והפחדים שלה.
שמעתי לא מעט סיפורים על אנשים שפתאום ראו או שמעו דברים שלא יכלו להסביר, אנשים שגילו כל מיני כוחות, יכולות ריפוי שונות וכ'ו וכ'ו... כשזה קרה הם נלחצו / נבהלו, ומאז הכוחות / יכולות האלה נעלמו.
אז זהו, שהם לא באמת נעלמו, הם עדיין שם בתוככן. כשנותנים לנו מתנה שלא מוצאת חן בעינינו יש לנו בדרך כלל את האפשרות ללכת לחנות ולהחזיר או להחליף אותה. מתנות מהיקום אי אפשר להחזיר.
את היעוד שלכן אי אפשר להחליף. את השליחות שלכן אי אפשר לשנות.
לפעמים אנחנו האויבים הכי גדולים של עצמינו. לפעמים אנחנו מעכבים או חוסמים את עצמינו.
התחברו לעצמכן, למי ומה שאתן, קבלו באהבה את המתנות שניתנו לכן כשבאתן לעולם הזה.
אל תפחדו ואל תיבהלו מהן. הבינו שיש סיבה שהם ניתנו דווקא לכן.
תנו ליהלום שבכן לנצנץ!
