פרסומאית ואשת עסקים, הבעלים של קבוצת הפרסום "ג. יפית תקשורת", נחשבה למותג חזק בתחום הצרכנות, ולמעשה לאשת הפרסום שהמציאה את קונספט התוכן השיווקי בעיתונות הכתובה, ברדיו ובטלוויזיה.
היא התפרסמה בעיקר בזכות כתבות וקמפיינים בהם המליצה על רכישת מוצרים בהתבסס על מחקרים ובדיקות שערכה.
כולנו הכרנו אותה בשם ג. יפית, אך למעשה היא יפה מימון, שנולדה ב-1951 למשפחה דתית בבני ברק.
למדה בתיכון עירוני דתי ובעלת תואר ראשון בחינוך וגאוגרפיה באוניברסיטת בר-אילן.
כבר כנערה בבני עקיבא היא התבלטה בכישורי הניהול שלה כשהשתתפה בהקמת סניף חדש בגבעת שמואל.
בתחילת דרכה עבדה כאשת שיווק במגזין "להיטון" וכתקציבאית במשרדי פרסום. בשנות ה-80 היא הגתה את הרעיון של כתבות תדמית פרסומיות בעיתונים, והייתה ידועה במדורים שלה בעיתונים כמו ידיעות אחרונות, הארץ, מעריב ולאשה, בהם היא פרסמה כתבות תחקיר על מוצרים ושירותים אותם סקרה. עם עלייתו של ערוץ 2 היא זיהתה את ההזדמנות והעבירה את הפורמט לטלוויזיה, תחת השם "כדאי", עם קמפיינים שזכו להצלחה מסחרית, של פרסום מוצרים אותם בדקה, השוותה והמליצה עליהם.
בין לקוחותיה היו חברות גדולות כמו – טרה, הוט, סנו, תנובה, שטראוס, עלית, ישראכרט, סופר פארם ועוד.
בשנות ה-90 גרינברג זכתה לחיקוי המפורסם ב"קומדי סטור" עם הדמות מ. כוערת שגילם אסף אשתר ובשנות ה-2000 היה לה חיקוי ב"ארץ נהדרת", לצד חיקוי של כלתה מאיה ישעיהו, אותה היא צירפה עם השנים לעסקי הפרסום שלה ולאחר מכן התחילו להופיע יחד בפרסומות.
במהלך השנים היא גם פנתה לעסקי נדל"ן והשקעות.
ב-2014 היא השתייכה לקבוצת משקיעים שרכשה את רשת החנויות "סטימצקי".
ב-2017 היא השיקה מיזם בשם "גרופיס הום" שנועד להקל על קבוצות רכישה, בשיתוף עו"ד בתחום הנדל"ן ומומחים במיסוי ונדל"ן.
לפני כשנה רכשה מניות בקבוצת האופנה "גולף" ובנה אייל, מנכ"ל סטימצקי, מונה לדירקטור ולמשנה ליו"ר קבוצת "גולף".
לאחר שנים של מאבק במחלת הסרטן ואשפוז ממושך בבילינסון, היא נפטרה לפני כשבועיים, בגיל 70.
מכריה היו בטוחים שאישה כמוה תצליח להתגבר על זה, וסיפרו שהיא "שלטה בעניינים עד הרגע האחרון"...
איזה השראה אפשר לקחת מיפית? מה אפשר ללמוד ממנה? נחישות? מנהיגות? ביטחון עצמי? יצירתיות? אמונה והערכה עצמית? תעוזה? הישגיות? מה עוד?
