בימים אלו מדברים הרבה על הגיבורות של המלחמה. נשים שנלחמו / ניהלו את הקרבות והגנו על הישובים / קיבוצים שלהן, אומץ החטופות, כמו הקשישות שהתעקשו ללכת ברגל כדי שהמשפחה לא תראה אותן על כיסא גלגלים, התצפיתניות שהתריעו, רחל מאופקים שעליה כבר כתבתי...
בחנוכה אנחנו מספרים על גבורתם של המכבים, על ניצחון החלשים על החזקים, על נס כד השמן...
אבל במדרש יש סיפור פחות מוכר, על אישה צעירה, נועזת ואמיצה, שגבורתה הובילה למעשה למרד על היוונים.
אחת מהגזרות הקשות של היוונים הייתה 'חוק הלילה הראשון' - כל אישה עברייה שמתחתנת, תבלה את ליל כלולותיה עם הבישוף המקומי, במקום עם בעלה. "כיוון שראו יוונים שאין ישראל מרגישין בגזירותיהם עמדו וגזרו עליהם גזירה מרה ועכורה, שלא תיכנס כלה בלילה הראשון מחופתה אלא אצל ההגמון שבמקום ההוא"
וכך, במשך למעלה משלוש שנים, עברו בנות ישראל את ההתעללות וההשפלה הזאת.
מסיבה זו הרבה התחתנו בסתר, או העדיפו לא להתחתן בכלל.
אבל, כשהגיעה זמנה של בת מתתיהו להינשא לאלעזר בן חשמונאי, היא החליטה שהיא שמה לזה סוף ושהיא מסרבת לקבל עליה את רוע הגזירה.
באמצע סעודת החתונה, בעוד כולם אוכלים, שותים וחוגגים, היא נעמדה מול כל האורחים וקרעה את שמלת הכלה שלה. בני משפחתה, שהיו המומים ומבוישים רצו באותו רגע להרוג אותה, בשל החרפה שהביאה על המשפחה ועל עצמה, אבל היא עמדה על שלה וטענה שהחרפה שהיא תהיה עם הבישוף חמורה יותר מזו ונזפה בהם: "אתם מקנאים לי ורוצים במותי כיוון שעמדתי עירומה מולכם למרות שלא חטאתי במאום, אך לא מוכנים לקנא לי ולהגן עליי מהתעללותו של ההגמון?"
מעשיה ודבריה הנוקבים הצליחו להשפיע, היא גרמה להם להתעורר. אחיה החליטו לעזור לה ובאותו לילה הם דרשו שבמקום לבישוף היא תימסר למלך עצמו, נכנסו יחד איתה לחדר השינה שלו ורצחו אותו. וכך, על פי הסיפורים, החלה מלחמת המכבים ביוונים.
ישנן מספר גרסאות לסיפור הזה, שהועבר מדור לדור, אחת מהן היא שבת מתתיהו עצמה השקתה את המלך וכאשר היה שיכור דקרה אותו. גם לגבי שמה המקורי, שכן ככל הנראה קיבלה את הכינוי חנה בשל ההקשר לחנוכה.
למה הסיפור הזה לא מוכר כמו האחרים? כנראה שפחות נוח ונעים ללמד / לדבר / לשיר שירים על סיפור שיש בו מורכבות כזו, על תעוזה נשית וניצול מיני.
בזכות אישה אחת שהחליטה לא לשתוק, שידעה שהבושה צריכה להיות נחלתו של התוקף ולא שלה, ובזכות העובדה שהצליחה לגייס דווקא גברים למאבק הנשי שלה, נולד המרד.
אז כשאתן מסתכלות על השמש, שמדליק את הנרות האחרים, זיכרו את חנה גיבורת חנוכה, האישה שניצלה את יום חתונתה להצית את אש המרד בקרב אחיה, האישה שהחליטה לעשות מעשה למען אחיותיה היהודיות.
