לכבוד יום האישה, בחרתי בפמיניסטית ידועה. אדליין וירג'יניה סטיבן נולדה בלונדון ב-1882 ונחשבת לאחת הסופרות המודרניות החשובות של המאה ה-20. רוב הרומנים שלה כללו דמויות של נשים חזקות.
היא עצמה התבססה כדמות עוצמתית בהרבה ביקורות ומאמרים שנכתבו עליה.
בין ספריה הבולטים: "גברת דאלוויי" (1925), "אל המגדלור" (1927), "אורלנדו" (1928) ו"חדר משלך" (1929).
להפוך לסופרת אולי היה בלתי נמנע, מאחר שמשפחתה של אמה הייתה בעלים של הוצאת ספרים ואביה היה היסטוריון ומבקר ספרות נודע. הוא השפיע על עיצוב דמותה הרוחנית, עודד אותה לקרוא והעמיד לרשותה את ספרייתו.
וולף חונכה בעיקר בבית, לעומת אחיה שזכו לחינוך באוניברסיטה. העלבון הזה בעצם אילץ אותה ללמוד כל מה שהייתה יכולה מהספרייה העצומה של אביה.
בשנת 1907 היא הצטרפה אל קבוצת בלומסברי, קבוצה של אמנים, סופרים, פילוסופים בריטיים שהשפיעו רבות על האמנות, הספרות, חיי החברה והפוליטיקה באירופה.
את שם המשפחה וולף היא קיבלה כשנישאה לתאורטיקן הפוליטי לאונרד וולף ב-1912. הם הקימו יחד את בית ההוצאה הוגארת'.
ביומניה היא תיארה את חיי החברה העשירים והצבעוניים שלהם, נסיעות, התארחויות, חוויות, מפגשים מגוונים, כולל ביקור אצל זיגמונד פרויד ב-1938.
יחד עם זאת לעיתים קרובות מצבה הפיזי והנפשי לא היה טוב. היא סבלה ממחלת נפש, נאבקה בדיכאון,
סבלה מכאבי ראש, חום גבוה... ואף ניסתה להתאבד. בשלב מסוים הרופא שלה אסר עליה לכתוב יותר מארבעים וחמש דקות ביום.
וולף עסקה הרבה בסוגיות פמיניסטיות. ספרה "אורלנדו" (1928) עקב אחרי קריירה של גיבורה ביסקסואלית וטרנסג'נדרית בחצרה של המלכה אליזבת הראשונה.
הספר "חדר משלך" (1929) עסק במכשולים ובדעות הקדומות המופנות כלפי נשים סופרות, ובצורך של נשים בהון עצמי כדי שיוכלו לעסוק באמנות. ואף דן באפשרות של חשיבה ביסקסואלית.
ב - 1962 עלה לראשונה על במות ברודוויי המחזה "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" וב - 1966, זכתה אליזבת טיילור באוסקר לשחקנית הטובה ביותר על משחקה בסרט הקולנוע באותו שם.
הסרט "השעות" (2002) מבוסס על חייה ועל ספרה "גברת דאלוויי" וזיכה את ניקול קידמן באוסקר על תפקידה כוירג'יניה וולף.
בגיל 59, ב-28.03.1941 וולף הטביעה את עצמה בנהר ליד ביתה בסאסקס.
"אתה לא יכול למצוא שלווה על ידי הימנעות מהחיים."
