אז בחודשיים האחרונים דיברנו על סיום תהליך / מסע ותחילתו של פרק חדש / מעבר לשלב הבא, בתזמון מדויק לסיומה של השנה ותחילתה של שנה עברית חדשה. יחד עם זאת, הבנו שאלו מאתנו שתרם סגרו את כל הקצוות, עשו סגירות מעגלים, פתרו את כל העניינים, לא באמת יוכלו להתקדם עד שיעשו זאת.
בחודש שעבר קיבלנו גם הבהרה שאצל רובינו כנראה הבעיה היא בערך עצמי / באמונה בעצמינו. לא מספיק מאמינות שאנחנו יכולות, שאנחנו מספיק טובות, שאנחנו בשלות לדבר הזה שאנחנו כל כך רוצות.
והנה הפעם, אנחנו כבר ממש מקבלות את זה לפנים - אנחנו כובלות את עצמנו, אנחנו חוסמות את ההצלחה שלנו, אנחנו אלה שמונעות מעצמנו להתקדם.
תת המודע, אמונות מגבילות, פחדים וחששות... מנהלים אותנו, לא מאפשרים לראות את המציאות כפי שהיא, להסתכל על העובדות, להקשיב להיגיון, שאומר- עברת תהליך, צברת כל כך הרבה ידע וניסיון, הבנת ולמדת כל כך הרבה דברים בדרך, ברור שאת יכולה ומוכנה, רק תאמיני בזה.
אם לא נעשה את העבודה הפנימית הנדרשת מאיתנו, אם נמשיך להתחמק ולברוח מזה, אם יעבור יותר מדי זמן מבלי שנשיג את המטרה שלנו - בסופו של דבר אנו עלולים "לפוצץ" את הכל, להתייאש, לוותר... ככל שיעבור יותר זמן, המחיר שנשלם יהיה גבוה יותר.
אבל אל לנו להרים ידיים, או להפוך את עצמנו לקורבן, מה שאומר שאין לנו שליטה על הסיטואציה, מכיוון שהיציאה מהתקיעות היא לגמרי בידינו.
אם אני אחשוב שמציאת זוגיות היא רק גורל, אני לא אעשה שום מאמץ למצוא אותה, או אעשה רק פעולות חיצוניות, מבלי לטפל במה שחוסם מבפנים.
זה תקף גם לגבי זוגיות קיימת, מי שנכנסה לזוגיות ממקום לא שלם, או מתוך נואשות, מי שנמצאת בזוגיות שהיא לא בטוחה לגביה אבל נשארת בשל הפחד להיות לבד או כי לא נעים לה לפגוע, או כל סיבה אחרת שמונעת מרגש, במקום להיות אסרטיבית ולהקשיב לשכל הישר.
נסי להתחבר לילדה הקטנה, לפני שצברה חסימות בתת המודע, לפני שנפגעה, לפני שידעה מה זה פחד. הילדה השובבה, שלא פחדה מכלום, שכמו כל הילדים פשוט עשתה וניסתה דברים בלי לדפוק חשבון.
יש לך את החזון, את כבר יודעת היום מה את רוצה וצריכה, יודעת מה היעד. בהחלט אפשר ורצוי להתייעץ, לקבל עזרה, אבל זכרי שאף אחד לא יוכל להגשים בשבילך את המטרה.
רק אנחנו יכולים לשחרר את הכבלים של עצמנו...
מזכירה שזהו מסר קולקטיבי לנשים שחוות תקיעות בתחום הזוגיות, היו עם ראש פתוח וקחו ממנו את מה שרלוונטי לכן 💜
Comments