אשת החודש - רז הרשקו

ג'ודוקא ישראלית, אלופת אירופה 2024, זוכת מדליית כסף באולימפיאדת פריז.

רז הביאה כבוד וגאווה למדינה כאשר הביסה את המתחרה מטורקיה תוך 15 שניות והפכה לסגנית האלופה האולימפית.

בזכייתה היא השוותה את הישג השיא של ישראל בג'ודו, אותו קבעה יעל ארד בברצלונה 1992, מי שהעניקה לה את המדליה כיו"ר הוועד האולימפי בישראל.

הדוד שלה הוא המאמן הראשי של נבחרת הנשים בג'ודו וגם המאמן שלה.

תחילת הדרך של בת ה-26 מנתניה לוותה בלא מעט אכזבות.

אפשר לומר שהיא החלה לנסוק לפני 3 שנים, עם מדליית ארד באליפות העולם 2023 (וגם קבוצתית שנה לפני כן), מדליית ארד בטורניר מאסטרס (שנערך בירושלים ב-2022), לא פחות מ-14 מדליות בגרנד סלאמים שונים (כולל 5 מזהב) וכן מדליית זהב באליפות אירופה האחרונה לצד שתיים מכסף בשנתיים הרצופות שלפני כן.

לפני כשנה וחצי האיגוד העולמי דירג אותה כג'ודאית הטובה ביותר בעולם.

לא בכדי היא הייתה אחת התקוות הגדולות של המשלחת במשחקים האולימפיים בפריז, שכן מבין הספורטאים הישראלים, למעט תחרויות בודדות, היא הייתה עקבית בהישגיה.

כמובן שראוי לציין גם את שאר הזוכים במדליות עד כה: ענבר לניר ופיטר פלצ'יק גם מתחום הג'ודו, שרון קנטור ותום ראובני מענף הגלישה, ארטיום דולגופיאט ונבחרת ההתעמלות האומנותית.

אבל לא בחרתי לכתוב על רז הרשקו בגלל שמבין כל המשלחת היא הנציגה המעוטרת ביותר, אלא בשל הנחישות והאופי החזק שלה, העליות והירידות בקריירה שהיא לא נתנה להם לשבור אותה, בשל האומץ לצאת מהארון מול ההורים שלה והציבור הישראלי ככלל, ובשל הפתיחות בה היא מדבר על תקופת הנעורים הלא קלה, בה חוותה פגיעה מינית, התקפי חרדה ובריונות בבית הספר. "היו יורדים עליי שאני שמנה ושאני מתעסקת בג'ודו".

בשל כל אלה רז הפכה לאחרונה למודל השראה לנשים רבות.

אני תמיד מדברת איתכן ועם הבנות שעוברות אצלי תהליכים, על השראה, התפתחות, צמיחה ולמידה ממשברים, שברון לב, אכזבות, מערכות יחסים כושלות... אין דוגמא טובה יותר מזאת.

והנה, אחת התקופות הקשות למדינת ישראל הפכה לשנת האולימפיאדה המוצלחת ביותר בתולדות המדינה.