top of page

אשת החודש - יפה אדר

לכל חטופה שחזרה יש סיפור מדהים, סיפור גבורה... בחרתי לכתוב על יפה אדר לא רק בשל גילה והיותה מהמבוגרות שבהם, אלא בעיקר משום שכעט כולנו היינו בטוחים שאם אישה קשישה מחייכת בעודה נחטפת לעזה, מוקפת במחבלים, היא בטוח דמנטית.


כמה שטעינו, כמה שכולנו הופתענו כשראינו את האישה המדהימה הזאת מתראיינת לראשונה...


יפה אדר נולדה בפתח תקווה לפני 85 שנה, עברה את כל מלחמות ישראל והייתה אחת ממקימי קיבוץ נחל עוז. שם עבדה בבית התינוקות ובמרפאת השיניים. היא אמא לשלושה ילדים, סבתא לשמונה נכדים וסבתא רבתא לשבעה נינים.


בראיון לתוכנית "עובדה" היא סיפרה על כל מה שעבר עליה בתקופת השבי - על כך שבשבועיים הראשונים היא הוחזקה בבית נטוש לבדה, רק עם שומריה, על בעלת הבית שהגיעה כל שלושה ימים לעזור לה להתרחץ ועל מכתב המחאה שכתבה לביבי ולאחר מכן השמידה כדי שלא ייפול לידיים שלהם.


היא סיפרה על הרגע בו ראתה את נכדתה ואת הנין שלה על מסך הטלוויזיה, ואיך כל בוקר זמזמה לעצמה

את בוצ'לי.


ואיך אחרי שבועיים הועברה למתחם בית חולים, שם פגשה סוף סוף אנשים שהיא מכירה.


על החטיפה עצמה היא אמרה: "אמרתי לעצמי, אני לא אתן להם לשבור אותי. את התענוג של לראות

אותי פוחדת אני לא אתן להם".

חוטפיה, אגב, חוסלו.


אדר הייתה בשבי 49 ימים וכששוחררה עדיין לא ידעה על הזוועות שהתרחשו פה, על כך שאין לה בית

לחזור אליו, על השכנים שנרצחו ונחטפו, על נכדה הבכור תמיר שנחטף.


לפני כשבוע התפרסם כי תמיר אדר, אב לשניים בן 38, למעשה אינו בין החיים ונהרג במתקפה ב-7.10...


לאחר מספר ימים בבית החולים וולפסון היא השתחררה ונמצאת כרגע במלון קטן בהרי ירושלים.

לניר עוז היא לא תחזור. "אני הולכת לדיור מוגן. אני עוזבת את הכל והולכת לחיים חדשים".


תמונתה של הקיבוצניקית מובלת על קולנועית לעזה, בעודה יושבת זקופה עם חיוך קטן על פניה, הפכה

לאחת מסמלי המלחמה.


מאיזה חומר עשויה האישה ששרדה כל כך הרבה בחייה?



Bình luận


bottom of page