אשת החודש - אליס מילר

אחרי המתקפה של חיל האוויר הישראלי על איראן ב-26/10, נודע שלקחו בה חלק 4 טייסות. דבר שלא אמור להיות מיוחד או יוצא דופן, ובכל זאת שימח וריגש אותי.

אז לא יכולתי שלא לחשוב על האישה שבעצם התחילה את הכל - אליס מילר, האישה הראשונה שקראה תיגר על התפיסה החברתית לפיה נשים לא יכולות לשרת כטייסות בחיל האוויר הישראלי, ושינתה את פני הצבא בזכייתה בבג"צ התקדימי.

שלא תבינו לא נכון, למקרה שלא ידעתן, נשים היו חלק מחיל-האוויר עוד לפני קום המדינה, עד שבשנות השבעים, החלו לאסור על נשים להצטרף לקורס-טיס, מחשש שלא יוכלו לעמוד בלחצים של להיות טייסות קרב.

זאת עד שאליס מילר הגישה את העתירה לבג"ץ...

אליס עלתה לארץ בגיל 6, בשנת 1979, מדרום אפריקה וגדלה בהוד השרון.

בשל שאיפתה להיות אסטרונאוטית היא למדה הנדסת אוירונאוטיקה וחלל בטכניון, אך כשרצתה להתקבל לקורס טיס של חיל האוויר, בקשתה נדחתה בשל היותה אישה ולמרות שקיבלה רישיון טיס אזרחי בדרום אפריקה.

ב-1994, בעודה סטודנטית, היא הגישה עתירה לבג"ץ נגד צה"ל ומשרד הביטחון, על ידי האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים.

בג"ץ קיבל את העתירה והורה לצה"ל להשוות את זכויותיהן של נשים לאלו של גברים ובעקבות כך, נפתחו בפני נשים הכשרות שונות שהיו עד אז סגורות בפניהן, בהן קורס טיס, קורס חובלים, קורסים שונים בחיל התותחנים...

למרות זאת, היא עצמה לא עברה את שלב המיונים ולא התקבלה לקורס הטיס בשל "עודף מוטיבציה".

היא סיימה את לימודיה עם תואר ראשון בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון בהצטיינות יתרה, שרתה עשר שנים כקצינה וכמהנדסת בחיל האוויר.

אליס חיה מספר שנים בהימלאיה ההודית יחד עם משפחתה, שם הקימה בית הארחה בג'ונגל על שפת נהר ענק.

כשחזרה לארץ הייתה שותפה בהקמתה של קהילה אקולוגית ובית ספר אנטרופוסופי בקיבוץ חוקוק, שם היא מתגוררת כיום.

בנוסף עסקה בתחומים רבים ומגוונים, ביניהם, הקימה חברה שבנתה בריכות שחיה טבעיות ושתי חברות סטארט אפ.

בשנים האחרונות אליס הייתה סמנכ"ל חלל בחברת סטארט-אפ ישראלית המקימה מפעל לייצור של חמצן על אדמת הירח.

אליס השיאה משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-67, בשנת 2015, וב-2020 פרסמה את ספרה "אליס מילר: סיפור חיים". היא גם מרצה ומספרת את סיפור חייה המרתק.

אל תתני למציאות, לגבולות ולמוסכמות לקלקל לך את החלומות.