top of page

אשת החודש – אילה חסון

אילה חסון נשר היא עיתונאית, כתבת ומגישת טלוויזיה ורדיו. נולדה בשכונת תלפיות בירושלים ב-1961, כיום גרה בתל אביב, נשואה למפיק הטלוויזיה וסוכן הטאלנטים שי נשר, ואמא לשניים, בת משותפת עם נשר ובן מנישואיה הקודמים. היא דוברת חמש שפות: עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית וספרדית. אילה פנתה ללימודי תקשורת לאחר שירותה הצבאי, בתחילת דרכה עבדה מספר חודשים בעיתון מעריב, ולאחר מכן התקבלה לעבודה ברשות השידור. תחילה ככתבת לענייני פלילים, ולאחר מכן מונתה לכתבת פוליטית ומדינית. היא הגישה את התוכנית "יומן" ובמקביל את התוכנית "הכל דיבורים" ברשת ב'. ב-2014 היא מונתה למנהלת בפועל של חטיבת החדשות. קצת יותר משנה לאחר מכן היא עברה לחדשות 10 שמאוחר יותר התמזג עם ערוץ 13, שם היא מגישה מאז מספר תוכניות אקטואליה וחדשות ומשמשת כפרשנית בכירה. היא אף שדרה תוכנית אקטואליה יומית ב-103FM בין 2017 – 2020. מגזין "גלובס" דרג אותה בין העיתונאים המשפיעים בישראל בשנים 2017, 2019, ו-2020, והיא הייתה האישה הראשונה ברשימת "100 המשפיעים בתקשורת" של העיתון. בנוסף הופיעה במשך השנים ברשימת הנשים המשפיעות בישראל של מגזין "פורבס ישראל". לא בכדי היא זכתה במספר פרסים והוקרות על פעילותה העיתונאית - אות אבירת איכות השלטון מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל, האישה הראשונה שקיבלה את "אות מלכת המדבר להעצמה נשית", "אות אומ"ץ", בזכות הצטיינותה "בפעילות למען קידום זכויות האזרח, תיקון עוולות חברתיות וחשיפת מעשי שחיתות שלטונית", פרס ביקורת התקשורת.

לאורך השנים, במסגרת פעילותה העיתונאית, אילה חשפה ופרסמה שורה של פרשות וכתבות חשובות ובעלות השפעה. ביניהן פרשת מינויו של רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה (שהתפטר יומיים לאחר מכן), פרשת קבלת השוחד של שלמה בניזרי בזמן כהונתו כשר הבריאות וכשר העבודה והרווחה מטעם ש"ס, אי הסדרים בתיק חקירת אירוע הדריסה של גל בק, פרשת זיוף המסמכים של קצין צה"ל במילואים בועז הרפז, לטובת מינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל, ההוצאות הגבוהות על שיפוץ ביתו הפרטי של נפתלי בנט בזמן כהונתו כראש ממשלה, בניה שהתבצעה ללא היתרים חוקיים וללא הכרזה ציבורית כמחויב על-פי חוק, וממש לאחרונה, סיפור ההטרדה המינית של אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין בישראל, במהלך שיחת וידאו עם עורכת דין, עליה המליץ למינוי לתפקיד שופטת. הוא התפטר מתפקידו בעקבות התחקיר. בנימוקי הוועדה כאשר זכתה בפרס ביקורת התקשורת נכתב - "עיתונאית הנאמנה למקצוע ולאמת גם כשזו איננה פופולרית או תקינה פוליטית בעיני גורמים מסוימים"... "מפגינה בדיווחיה מקצועיות, אומץ-לב ציבורי ונאמנות לעקרונות".


コメント


bottom of page